comme il faut

כשגיליתי שתצוגת האופנה של קום איל פו תתקיים בחירייה, הייתי מעט סקפטית. מה יעוללו בנות קום איל פו הפעם, שאלתי את עצמי בחשש. כשהגעתי לחלל היפה של מרכז המבקרים הכולל מדשאה רחבת ידיים ואולם סגור ומצוחצח היה ברור שזה המיקום המושלם לתצוגה. החלל המאורך ומוצף האור התאים בדיוק לבגדים, רובם בעלי גוונים כהים כמצופה מהמותג. הקולקציה אשר שואבת השראה מהעולם הצבאי ועולם נשפי המסכות הונציאנים (כך על פי הקומוניקט), משדרת נועם ויחד עם זאת גם חוזק בעוד ההשראות נותרות לרב כצל מרומז. בהתאם למגמה העכשווית, נראו פריטים רבים שמשדרים נקיון אלגנטי, חפים מקישוטים ודיטיילים מיותרים באופן שמיטיב עמם ויוצר מראה מתוחכם ומלא שיק. בין הפריטים הללו ניתן היה לראות חצאיות חלקות באורך הכה נכון של מתחת לברך (אורך שאני בהחלט הולכת לאמץ לחורף הקרוב), קרדיגנים משוחררים ומכנסיים צרים ומאריכים.

הפריטים האדומים ששולבו זה עם זה הזכירו לא מעט מראות ממסלולי התצוגות בניכר (וגם הזכירו לי כמה הצבע הזה נחשק) והסטיילינג המעולה שכלל תסרוקות מנופחות וגבוהות, משקפי שמש א-לה ג'ון לנון וגרביים שמטפסים אל עבר הקרסול תרם לתחושה הזו.
וכמו על מנת לחברנו שוב לקרקע, מיד לאחר התצוגה הוזמנו לסיור באתר האשפה. חוץ מהנוף המדהים (כן כן) שניתן לראות מראש הר הזבל הגדול בישראל, ההסברים והעובדות המרתקות שהוצגו בסיור, מצדיקים הגעה מיוחדת.

הלוק האחרון בסרטון הוא האהוב עלי ביותר, לצערי לא הצלחתי לסובב אותו

והנה אותו לוק במבט אחורי

חצאיות שיודעות להתנועע


יפות באדום

הנוף מהפסגה

התקרה המדליקה

Finally - the dress!

דונה חברתי היפה עושה פוזות ברוח הבגד

בזמן הביקורת (שאריות הכיתה הכעורה נחתכו לטובת חובבי האסתטיקה)

מספר אנשים אמרו לי השבוע שהם מבינים שאני עסוקה על פי המחסור בעדכונים בבלוג. אם כך בשעה טובה ומוצלחת הצלחתי למצוא קצת זמן פנוי לכתיבת פוסט חדש.

השבועות האחרונים היו מטורפים במיוחד, גדושים בשלל הגשות ומבחנים בכל המקצועות והיד עוד נטויה. פרוייקט השמלה (עליו כתבתי כאן וכאן) אמנם תם ונשלם כבר לפני שבועיים, אך משום מה זה מרגיש רחוק ביותר ולא ממש רלוונטי. התהליך של יצירת השמלה היה מאוד קצר ודחוס, ועכשיו כשיש לי קצת אוויר לנשימה מהפרויקט, מכתמי הדם ומהפרוות אני יכולה להרהר מחדש על הדברים, לכן זה הזמן המוצלח מכל בעיני ללמידה האמיתית. הנושא בו בחרתי להתמקד הסב לי עניין רב ונהניתי מאוד מהעבודה, בעיקר בשלבי גיבוש הקוספט, העיצוב והסקיצות (אהיה כנה ואומר שלתפור משי, הבד החלקלק בתבל, זה לא כזה תענוג). גם העלאת חלקים קטנים מהתהליך אל דפי הבלוג היתה מאוד מרגשת ואני מקווה שיצא לי לעשות את זה יותר בפעמים הבאות.
חוץ מזה אבן גדולה ירדה לי מהלב אתמול לאחר שצלחתי את בחינת הענק הענקית ביותר שידעתי בחיי בתולדות הלבוש (טוגה זה בגד רומאי ולא יווני כפי שנוטים לחשוב... אבל זה נושא לפוסט משל עצמו). חוץ מזה עבדתי קצת, ישנתי קצת ואפילו ראיתי חצי משחק כדורגל!

בשבוע הבא יש לי מבחן נוסף, עבודה נוספת ו... זהו! בזאת תסתיים לה שנה א' בשעה טובה ומוצלחת! כמובן שזה עוד לא הזמן לצהול, שכן מצפה לי שבוע לא פשוט אבל לפחות רואים את האופק. תכניות רבות ומרובות יש לי לחופש הזה עד כי נדמה לי כי הוא מתקצר מרגע לרגע.

I was so busy with my first year final projects that I couldn't find the time to update my blog. Thus I feel it's pretty fair to present here the main outcome, especially after writing about it's process here and here. The final presentation took place two weeks ago but somehow it feels really long ago.

הצג סקריפט אנגלי

The process of creating this dress was very short and dense, and now that I have a some space away from the project, the blood stains and the fur, I can seriously rethink things. I believe that's the best time for the the real learning to take place. I enjoyed this work a lot, especially doing the sketches and the design (I'll be honest - sewing silk, the smoothest fabric on earth, isn't a great pleasure).

After this project I was busy with some other school projects and exams. Yesterday I had the biggest exam ever in costume history, so now I'm kind of relieved. I have one more exam and another work to hand in and than my first year would be officially over!

The chosen one

לאחר לבטים רבים וסקיצות רבות ומרובות עוד יותר, נבחר לו הדגם המנצח לאחר שגבר על עשרות מתמודדים. אפרט קצת על הדגם: שמלה, עשויה משי לבן הנאסף לקפלים באזור הכתף (שתודגש באמצעות כרית כתפיים רצחנית), שם גם מתחילה הצביעה האדומה. השרוול עשוי 2 חלקים - חלק תחתון עשוי ויניל אדום ומבריק והחלק העליון עשוי קופרו - בד הדומה מעט למשי אך עבה יותר ובעל ברק עמום יותר. מספר גוונים של אדום, דומים מאוד אך לא זהים נפגשים במקום אחד, זהו אלמנט שרציתי מאוד שיתקיים בדגם שנתפר. מהכתף ועד סוף השרוול ישנו סטריפ של פרווה שמוכנס בין התפרים. עדיין מתלבטת בנוגע לכיסים בתפר הצד ובכלל הרגשת בלבול קלה מלווה אותי בימים האחרונים. המעבר משלב הסקיצות לשלב הביצוע אינו פשוט והוא בדרך כלל טומן בחובו שלל בעיות שנוטות לצוץ ברגע הכי לא צפוי....

After a great lot of thinking and many more sketches, I chose the dress that I'm going to make. It's gonna be made out of white silk, pleats are gathered at the shoulder and that's where the red coloring begins. The sleeve is made out of two parts - the lower part is made from red shiny vinyl and the upper part is made from a red fabric that is similar to silk but heavier. Three shades of red, very close in color but not quite the same, that's something I really wanted to have in my final design. From the shoulder to the bottom of the sleeve there is a strip of fur, inserted between the stitches. Yet not sure whether or not to have pockets on the sides, besides I feel a general confusion, so many decisions that have to be done. Transforming the sketches into 3d piece is not simple and usually that's when all the problems tend to appear...

The lion, the snow and the wardrobe

התקופה האחרונה מאופיינת בעומס גדול מהרגיל (כרגיל). ממש לא מזמן התחלנו פרוייקט חדש שכותרתו "לבן על לבן", במסגרת הפרוייקט אנחנו נדרשים להציג את פרשנותנו למושג זה לפי ראות עינינו ובהתאם לבנות לוח השראה. בהמשך לפי לוח ההשראה עלינו לעצב מיני קולקציה ומתוכה לבצע דגם אחד - שמלה.
בעיני לבן על לבן נתפס כמשהו שליו, נעים וטהור. זכורה לי חידה בה מראים לאדם דף לבן ושואלים אותו מה הוא רואה, רב האנשים משיבים כמובן "דף לבן" ואילו התשובה היא למעשה כי זהו חתול לבן מלקק חלב בשלג. חשבתי מה היה קורה אילו אל תוך הסיטואציה השלווה הזו היה נכנס גורם מפריע כלשהו כגון חיית טרף או חלב מורעל ולמעשה הופך את הסיטואציה על פיה. החתול מת, חיות הטרף אוכלות את בשרו, אוכלי הנבלות מנקרים את עצמותיו והשלג כולו הופך לזירה אדומה ומלוכלכת, הלובן נותר רק כזכר עמום. הסיטואציה הספציפית הזו היא כמובן דוגמא למשהו רחב יותר - כיצד הנקי והטהור עלול לשמש כמצע לאכזריות גדולה, רוע וכאב.

עד כה נמנעתי באופן כמעט גורף מלהעלות לבלוג תמונות המתארות שלבים בתהליכי העבודה שלי. ראשית משום שקשה להראות עבודה שאינה גמורה והסיבה השנייה והעיקרית היא משום שעבורי ספר סקיצות הוא דבר מאוד אישי ופרטי, מקום בו באים לידי ביטוי כל הרעיונות והמחשבות, גם הטיפשיים או הפרועים ביותר. לא יודעת למה ומדוע, החלטתי לחרוג ממנהגי ולהעלות חלק מהסקיצות שלי המשקפות כיווני מחשבה שונים על הנושא עד כה, הן מובאות פה בסדר רנדומלי לחלוטין ומהוות חלק קטן מהגבבה הזו שנקראת ספר סקיצות. מה עוד יש בספר הסקיצות שלי? עוד רישומים ואיורים, הרבה מאוד מלל, מחשבות בלתי קריאות ודברים שעלי לעשות, צילומים של דברים מעניינים שראיתי (ורלוונטים לפרוייקט), דוגמיות בדים וטיפולים טקסטיליים שעשיתי בעצמי (צביעות, פרימות וכדומה).
בלי נדר אמשיך לעדכן בתהליכי העבודה על הפרוייקט הזה, עד להגשת הדגם הסופי באמצע יוני.

From the school project I'm currently working on. We are required to design a mini-collection that derives from our interpretation to the title "White on white". My concept is about cruelty, pain and evil that suddenly appear out of the pure and white. The whiteness becomes just a remnant, all the rest turns into a dirty red mess.
The upper picture is my inspiration board and below are some of my sketches. I'll share more of this process during the following weeks all the way to the final presentation at the middle of June.

Recent school work

מלבד שלושת הדמויות התחתונות כולן איורים שנעשו לאחרונה במסגרת שיעור איור אופנה ואיור טכני, ללא ספק מהשיעורים האהובים עלי כרגע. כולם תרגילים שהוגדרה בהם טכניקת העבודה אך עם זאת ניתנה בהם גם מידה רבה של חופש.
הדמויות התחתונות הן מתוך ספר הסקיצות שלי, מחשבות ראשונות על הפרוייקט הנוכחי שעוסק בסריגים.

Besides the last three characters all are illustrations that were made in fashion illustration class and technical illustration class, definitely from my favorite classes right now.
The lower figures are sketches from my sketch book, first thoughts about the current project which deals with knitwear.

White shirt, black skirt

image from jak & jil

הלימודים החלו בשעה טובה ומוצלחת. בינתיים הרושם משנקר בהחלט חיובי והעומס רב, ימים ארוכים ומלאי מטלות.
בכל אופן נראה לי שעוד מוקדם מכדי להסיק מסקנות, שהרי שלושה ימים ראשונים הם לא משהו שיכול לשקף את הארבע שנים הבאות. מסיבה זאת לא ארחיב את הדיבור על כך, רק אספר אנקדוטה קצרה ומשעשעת. אתמול בשעת בוקר מוקדמת הסתובבתי במסדרונות שנקר כאשר אני נועלת את העקבים שבתמונה (עם גרבי הרשת הירוקות) ולפתע הרגשתי כאילו דרכתי בתוך בור. סובבתי את ראשי לאחור על מנת לצפות במפגע המטריד, אך להפתעתי הרבה לא היה זה בור, אלא עקב הנעל שנותר מאחור לאחר שהתנתק לחלוטין מן האימום! חלצתי במהרה את הנעל, ונפצעתי מהמסמר שהיה בתחתית. מופתעת ומדממת (אמנם דימום מהסוג הקל ביותר, אך ברצוני להמחיש את הדרמה...) הלכתי יחפה אל אנשי האחזקה בתקווה שפטיש/מסמרים/דבק על כלשהו יוכלו לפתור את העניין. השארתי את הנעל לתיקון וכמו סינדרלה חסרת נסיך וכרכרה הסתובבתי כשבידי רק נעל אחת, מחכה לגמר התיקון. לסיפור אין כל מוסר השכל, אך אולי הוא מעיד על סוג הדרמות שעשויות להתרחש בבית ספר לאופנה. עקב שבור, אצבע חבולה.
שחור ולבן גם הוא שילוב מהסוג הזה, מלא בדרמה מלאכותית. כי על אף הניגוד הדרמטי בין הצבעים, זה שילוב מאוד קלאסי ושכיח, שום דבר לכתוב עליו אבל תמיד עובד.

חולצה - וינטג'
חצאית - נמצאה בבית
נעליים - מבואנוס איירס
תיק - וינטג'

Shirt - vintage
skirt - found at home
shoes - from Buenos Aires
bag - vintage

The jungle researcher, The European tourist and The fashion student to be

את תיק הקש הזה קניתי בחנות עתיקות בבואנוס איירס. התיק מאוד שונה ואחר בעיני ומרתק אותי לחשוב מי האשה או הנשים אשר השתמשו בו לפניי, מתי יוצר ואיפה בעולם הוא התגלגל (כתוב בתוית "מייד אין הונג קונג" אך זו פיסת המידע היחידה). קשה לי לומר מה בדיוק הוא מזכיר לי, בדמיוני אני רואה תמונה ישנה בשחור-לבן ובה תיירת אירופאית אופנתית מחזיקה את התיק ומחייכת למצלמה או אולי חוקרת ג'ונגלים קוקטית, אשר שולפת מהתיק זכוכית מגדלת על מנת לבחון זן חדש של פרפרים שטרם התגלה.
בכל מקרה חוקרת ג'ונגלים אני כנראה כבר לא אהיה וגם תיירת אירופאית לא אהיה בזמן הקרוב שהרי בעוד ימים ספורים אתחיל את לימודי במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. אני נעה בין הקטבים, רגע אחד אני שמחה ומאושרת וברגע שאחריו אני שוכחת לחלוטין את ההתרגשות שאפפה אותי בשבועות האחרונים וחשה בעיקר לחץ גדול. אני מרגישה לא מוכנה, לא מאורגנת, לא מצויידת, עוד לא מיציתי את החופש שלי והחדר שלי במצב בלאגן מתקדם, המכונת תפירה שלי זקוקה לשימון דחוף, ואין לי מקום לכל הנעליים שלי (זה לא קשור ללימודים אבל בהחלט מטריד אותי). מכרים ויודעי דבר בתחום האופנה הזהירו אותי שזהו השבוע האחרון של חיי (לפחות כפי שחייתי אותם עד כה) ואילו אני ברגעי אופטימיות דווקא חושבת שהשבוע הוא בעצם השבוע הראשון של שארית חיי, שהרי חיכיתי זמן כה רב לרגע המיוחל הזה, מגיל צעיר ידעתי שזה מה שארצה ללמוד.
כל שנותר לי עכשיו הוא להתאזר בסבלנות, לסדר סידורים אחרונים (כולל תשלום חוב לביטוח הלאומי...) ולבחור מה ללבוש ליום הראשון ללימודים, החלטה לא פשוטה כלל...

גופיה - טופשופ
ג'ינס - G-star
תיק - חנות עתיקות בבואנוס איירס
נעליים - אלדו
עגילים - וינטג' שקניתי באינטרנט

I bought this bag in an antique store in Buenos Aires. I think this bag has a very distinct look that makes it very different. I'm really interested in the history of the bag, I wonder who was the owner of the bag, when was it manufactured and where around the world did it pass. In my imaginations I see an old black and white picture of a fashionable European tourist holding the bag and smiling to the camera or maybe a jungle researcher pulling a magnifying glass out of the bag and looking at a very rare butterfly...
Anyway, I guess I won't be a researcher nor a European tourist in the upcoming years Because next week I'll start studying fashion design at Shenkar College of Engineering and Design. I feel absolutely unready to start but there is no time for hesitations. All that left is to wait for the big day and choose an outfit...

shirt - Topshop
jeans - G-star
handbag - from an antique store in Buenos Aires
shoes - Aldo
earrings - vintage, I bought throgh the internet

I got my timetable for fashion design next year!!

מאוד מרגש! אתמול קיבלתי את מערכת השעות שלי לסמסטר הקרוב במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. כמובן שאני מאוד מתרגשת משם התואר "סטודנטית" ועוד יותר משם התואר "סטודנטית לעיצוב אופנה" אבל קבלת מערכת השעות העבירה את ההתרגשות הילוך אחד קדימה. חוץ מזה שכמות השעות אדירה, במיוחד כשלוקחים בחשבון את כל השעות הנוספות הכוללות שיעורים ועבודות לבית, לכל השיעורים כותרות מבטיחות. איור אופנה, דיגום חופשי, עיצוב גרפי, טכניקות תפירה, תדמיתנות ועוד שלל שמות אופנתיים, מה עוד בחורה יכולה לבקש?

So exciting! Yesterday I received my timetable for the following semester at the fashion design department of Shenkar College of Engineering and Design. Of course I'm very excited from the "student" title I'm gonna have and even more from the "student of fashion design" title but receiving the timetable took the excitement one step forward. Besides the tremendous amount of hours all classes have a promising headlines. Fashion illustration, draping, graphic design, sewing techniques, pattern making and other fashionable names, what else could a girl ask?!