בצלאל בצלאל

אני שוב בדיליי. חיפושי דירה והשלמת פערים עם חיי הקודמים, גרמו לדחייה קלה בפירסום הפוסט הנוכחי. למען האמת הוא ממתין לו יפה יפה כבר כמה ימים בחשבון הבלוגר שלי כשמשום מה הפעולה "פרסם רשומה" לא נעשתה. בכל אופן הרי הוא סופסוף כאן לפניכם...

צהריים, הסעה ירושלים, חמסין מתעתע ורשימת שמות כמו בטיול שנתי. התחלה הזויה לארוע הזוי.

האמת שאת הפוסט הזה מחקתי וכתבתי ושוב מחקתי, היה מאוד קשה לתאר את מיצג האופנה של בצלאל במלים שיצטרפו יחד לכדי טקסט ברור. המחלקה בבצלאל מתחלקת לשלוש התמחויות - אופנה, צורפות ואביזרים ונדמה כי הנסיון להכיל את שלושת התחומים תחת קורת גג אחת הוא זה שלמעשה מחבל ברמה הכללילת של המחלקה ויוצר מצב מבלבל בו השלם קטן מסך חלקיו. האירוע התחלק לשניים, בחלק הראשון התקיימה תצוגת אופנה והחלק השני התקיים כמעין תערוכה של מיצגים חיים בה הוצגו האביזרים והתכשיטים על גבי דוגמנים שהדגימו את השימוש של האובייקטים השונים. הארוע נשא אופי אקספרימנטלי משהו,נדמה כי הבוגרים השתוללו לחלוטין ולא היה באיזור אף מבוגר אחראי שישגיח, נשמע מדליק אבל בשל המחסור הניכר בטכניקה התוצאה הכללית קצת מגומגמת. הרצון למקסימום אומנותיות בא במרבית הפרוייקטים על חשבון ההתייחסות לגוף. במרבית הפרוייקטים התקבלה התחושה שמדובר בעבודות אמנות שבמקרה מצאו את דרכן אל עבר החזה והאגן ולא בגד בעל כוונה אופנתית. כמי שלומדת בשנקר, שם תכנית הלימודים כוללת לא פחות דגש על טכניקה מאשר על עיצוב, אני יכולה לומר שלמרות הבעייתיות הרבה היה איזה קסם לא ברור במיצג הזה (שבהחלט ראוי להיקרא מיצג אופנה ולא תצוגת אופנה). חוסר הציות לחוקי אופנה נוקשים, יצר רושם של אש אותנטית מאד הבוערת בקרב הבוגרים ומנחיהם.
החלק השני היה ללא ספק מוצלח יותר, הוצגו בו תכשיטים ואובייקטים שונים, כגון נעליים, וקישוטי שיער.
בשני החלקים צרם מאוד לראות ששמם של המעצבים הצעירים אינו מופיע בשום מקום ולמעשה לא ניתן לקשר שם לעבודה, אלא בדיעבד, דרך הדיסק שניתן לעיתונאים.
כמה פרוייקטים שאהבתי במיוחד -
הקולקציה של ליאור צ'רכי שהתייחסה לחיבורים שבין גבריות וילדות תוך בחינה של מיתוסים ישראליים (הטובים לטייס וכו'ֿ). שילוב בין דובונים למדים בכחול כהה יצר קולקציה מעניינת ומגובשת המעלה לדיון שאלות על מגדר בתרבות המקומית.

מעיל דובון, אותו ניתן להפוך בעזרת מספר תיקתקים לבובת דובי.

קולקציית הנעליים של דפנה עמר העשוייה עור בשילוב לחצניות מתכת, המגדירות, מפרקות ומרכיבות מחדש את הגזרה בכל נעל. חווית הנעילה מהותית וייחודית עבור כל דגם, מייצרת עניין ומשחק בכל נעילה. אהבתי במיוחד את הדגם העשוי ריבוע עור פשוט לכאורה, אשר סגירתו האקראית יוצרת נעל שונה בצורתה בכל פעם.


קולקציית התכשיטים המעודנת של מירב אוסטר, בה התכשיטים מולבשים על מפרקים שונים ומשנים קלות את צורתם בהתאם לתנועת העונד אותן כאשר כל התנועות הן תנועות יומיומיות אותן אנו מבצעים בעת שאנו מפעילים גאדג'טים טכנולוגיים.
התכשיטים דמו למעין חרקים/ יצורים מסרט מדע בדיוני והיה כח רב בתנועות העדינות והקטנות שנוצרו בתכשיט כמעין קסם שסודו לא נודע. ללא ספק אחד הפרוייקטים המרגשים.

סדרת סיכות השיער של שני פרינס שואבת השראה מהתרבות ההודית ומעלה שאלות בנוגע ליופי, קיטש, גודש, עוצמה ובוחנת את הגבול בין טעם טוב לטעם רע, בין משיכה לדחייה כלפי התכשיט. זה היה בעיני הפרוייקט הרלוונטי ביותר מבחינה אופנתית ואחד הפרוייקטים הבודדים שהתכתב עם טרנדים עכשווים.

Finally - the dress!

דונה חברתי היפה עושה פוזות ברוח הבגד

בזמן הביקורת (שאריות הכיתה הכעורה נחתכו לטובת חובבי האסתטיקה)

מספר אנשים אמרו לי השבוע שהם מבינים שאני עסוקה על פי המחסור בעדכונים בבלוג. אם כך בשעה טובה ומוצלחת הצלחתי למצוא קצת זמן פנוי לכתיבת פוסט חדש.

השבועות האחרונים היו מטורפים במיוחד, גדושים בשלל הגשות ומבחנים בכל המקצועות והיד עוד נטויה. פרוייקט השמלה (עליו כתבתי כאן וכאן) אמנם תם ונשלם כבר לפני שבועיים, אך משום מה זה מרגיש רחוק ביותר ולא ממש רלוונטי. התהליך של יצירת השמלה היה מאוד קצר ודחוס, ועכשיו כשיש לי קצת אוויר לנשימה מהפרויקט, מכתמי הדם ומהפרוות אני יכולה להרהר מחדש על הדברים, לכן זה הזמן המוצלח מכל בעיני ללמידה האמיתית. הנושא בו בחרתי להתמקד הסב לי עניין רב ונהניתי מאוד מהעבודה, בעיקר בשלבי גיבוש הקוספט, העיצוב והסקיצות (אהיה כנה ואומר שלתפור משי, הבד החלקלק בתבל, זה לא כזה תענוג). גם העלאת חלקים קטנים מהתהליך אל דפי הבלוג היתה מאוד מרגשת ואני מקווה שיצא לי לעשות את זה יותר בפעמים הבאות.
חוץ מזה אבן גדולה ירדה לי מהלב אתמול לאחר שצלחתי את בחינת הענק הענקית ביותר שידעתי בחיי בתולדות הלבוש (טוגה זה בגד רומאי ולא יווני כפי שנוטים לחשוב... אבל זה נושא לפוסט משל עצמו). חוץ מזה עבדתי קצת, ישנתי קצת ואפילו ראיתי חצי משחק כדורגל!

בשבוע הבא יש לי מבחן נוסף, עבודה נוספת ו... זהו! בזאת תסתיים לה שנה א' בשעה טובה ומוצלחת! כמובן שזה עוד לא הזמן לצהול, שכן מצפה לי שבוע לא פשוט אבל לפחות רואים את האופק. תכניות רבות ומרובות יש לי לחופש הזה עד כי נדמה לי כי הוא מתקצר מרגע לרגע.

I was so busy with my first year final projects that I couldn't find the time to update my blog. Thus I feel it's pretty fair to present here the main outcome, especially after writing about it's process here and here. The final presentation took place two weeks ago but somehow it feels really long ago.

הצג סקריפט אנגלי

The process of creating this dress was very short and dense, and now that I have a some space away from the project, the blood stains and the fur, I can seriously rethink things. I believe that's the best time for the the real learning to take place. I enjoyed this work a lot, especially doing the sketches and the design (I'll be honest - sewing silk, the smoothest fabric on earth, isn't a great pleasure).

After this project I was busy with some other school projects and exams. Yesterday I had the biggest exam ever in costume history, so now I'm kind of relieved. I have one more exam and another work to hand in and than my first year would be officially over!

The chosen one

לאחר לבטים רבים וסקיצות רבות ומרובות עוד יותר, נבחר לו הדגם המנצח לאחר שגבר על עשרות מתמודדים. אפרט קצת על הדגם: שמלה, עשויה משי לבן הנאסף לקפלים באזור הכתף (שתודגש באמצעות כרית כתפיים רצחנית), שם גם מתחילה הצביעה האדומה. השרוול עשוי 2 חלקים - חלק תחתון עשוי ויניל אדום ומבריק והחלק העליון עשוי קופרו - בד הדומה מעט למשי אך עבה יותר ובעל ברק עמום יותר. מספר גוונים של אדום, דומים מאוד אך לא זהים נפגשים במקום אחד, זהו אלמנט שרציתי מאוד שיתקיים בדגם שנתפר. מהכתף ועד סוף השרוול ישנו סטריפ של פרווה שמוכנס בין התפרים. עדיין מתלבטת בנוגע לכיסים בתפר הצד ובכלל הרגשת בלבול קלה מלווה אותי בימים האחרונים. המעבר משלב הסקיצות לשלב הביצוע אינו פשוט והוא בדרך כלל טומן בחובו שלל בעיות שנוטות לצוץ ברגע הכי לא צפוי....

After a great lot of thinking and many more sketches, I chose the dress that I'm going to make. It's gonna be made out of white silk, pleats are gathered at the shoulder and that's where the red coloring begins. The sleeve is made out of two parts - the lower part is made from red shiny vinyl and the upper part is made from a red fabric that is similar to silk but heavier. Three shades of red, very close in color but not quite the same, that's something I really wanted to have in my final design. From the shoulder to the bottom of the sleeve there is a strip of fur, inserted between the stitches. Yet not sure whether or not to have pockets on the sides, besides I feel a general confusion, so many decisions that have to be done. Transforming the sketches into 3d piece is not simple and usually that's when all the problems tend to appear...

My little suede shorts

אתמול היה היום האחרון של הסמסטר. זה עדיין לא אומר שאני בחופש משום שנשארו לי עוד כמה עבודות ומבחן אבל בהחלט מתנוסס באוויר ריח של הקלה. תמיד בנקודות ציון שכאלה אני עוצרת לחשוב, עושה מין משוב לעצמי, אילו לקחים הפקתי, במה צריך להשתפר. התחושה שיש לי כרגע היא שלאורך הסמסטר לא תמיד עשיתי כמיטב יכולתי, אך מצד שני אני נוטה לחשוב שיש בזה משהו טוב. וכך מאז אתמול אני מתחבטת בסוגיה הזו, עד כמה אני צריכה לדרוש מעצמי ומתי עלי להרפות והאם אני צריכה להילחם בפרפקציוניזם או דווקא לאמץ אותו בזרועות פתוחות. ובכלל, תמיד אומרים שאל לנו להשוות עצמנו לאחרים אלא רק לעצמנו אך האם המשפט הזה רלוונטי במוסד אקדמאי בו התחרות רבה ויותר מכך בתחום כמו אופנה בו התחרות גבוהה עוד יותר. כמובן שאין לי תשובות, אלה רק תהיות של היממה האחרונה. אולי עם הזמן הדברים יתבהרו לי ואולי דווקא ייעשו יותר עמומים.

מכנסי זמש - יד שניה
חולצה - Old Navy
חגורה - מארגנטינה
גרביונים - to go
נעליים - מארגנטינה

Yesterday was the last day of the semester. My vacation hasn't really started though because I still have to hand in a few works and and a test to pass but I feel a bit of relief. I think in many ways I didn't do my best during the semester but in a way I feel good about it. Since yesterday I keep asking myself how much effort should I make, what's the limit, what's my limit, what is too much and when is it just not enough. Should I fight the perfectionism or should I embrace it. People always say one must not compare oneself to others, only to oneself but what's the relevance of this sentence in such a competative institute and more than that - in this competitive industry of fashion. Of course I have no answers, maybe with time things would get clearer...

shirt - Old Navy
suede shorts - second hand
belt - from Argentina
tights - To Go
shoes - from Argentina

I'm sick

אני חולה. ומתבכיינת. הימים האחרונים עברו עלי בשיעול, קוצר נשימה, חום, הרגשה כללית רעה וים של שעמום. כבר כמה שנים שאני מתגאה בכך שלא הייתי חולה באמת כבר כמה שנים (חוץ מתופעות פסיכסומטיות שתקפו אותי בצבא, אך לא היה בהן חולי של ממש) וכנראה שהגורל הטה אוזנו והחליט להראות לי מה זה. ובכן הוא נתן מנה אחת אפיים וכך כל השבוע שכבתי לי במיטתי, חולה עד מאוד, מקבלת טיפול מלכותי מבני המשפחה (החלק הטוב של העניין) ומחכה להחלמה. אני עדיין חולה אך מקווה להחלים עד יום הולדתי שיחול בעוד יומיים ובינתיים דואגת משלל המשימות הבית-ספריות שמצטברות בצד... כנראה שלגוף יש את הדרכים שלו לומר שהוא זקוק למנוחה וכנראה שהעומס של הזמן האחרון לא הותיר לגוף ברירה אחרת. וכך כשהררי תרופות מונחים לצדי נזכרתי לי בשיר הקסום הזה מתוך מרי פופינס שהוא כל כך אופטימי ובגרסת הבית כפית הסוכר מוחלפת בכפית של דבש ומתווספת לתה חם עם חלב.

In ev'ry job that must be done
There is an element of fun
you find the fun and snap!
The job's a game

Nad ev'ry task you undertake
Becomes a piece of cake
A lark!  Aspree!
It's very clear to me

That a...
Spoonful of sugar helps the medicine go down
The medicine go down-wown
The medicine go down
Just a spoonful of sugar helps the medicine go down
In a most delightful way

A robin feathering his nest
Has very little time to rest
While gathering his
Bits of twine and twig

Though quite intent in his pursuit
He has a merry tune to toot
He knows a song
Will move the job along

For a...
Spoonful of sugar helps the medicine go down
The medicine go down-wown
The medicine go down
Just a spoonful of sugar helps the medicine go down
In a most delightful way

Recent school work

מלבד שלושת הדמויות התחתונות כולן איורים שנעשו לאחרונה במסגרת שיעור איור אופנה ואיור טכני, ללא ספק מהשיעורים האהובים עלי כרגע. כולם תרגילים שהוגדרה בהם טכניקת העבודה אך עם זאת ניתנה בהם גם מידה רבה של חופש.
הדמויות התחתונות הן מתוך ספר הסקיצות שלי, מחשבות ראשונות על הפרוייקט הנוכחי שעוסק בסריגים.

Besides the last three characters all are illustrations that were made in fashion illustration class and technical illustration class, definitely from my favorite classes right now.
The lower figures are sketches from my sketch book, first thoughts about the current project which deals with knitwear.

After the rain comes sun (hopefully)

מצטערת על חוסר העדכון בזמן האחרון, תירוצים בחסות הלחץ המטורף של הלימודים. חלומות על סרגלים עקומים ועקבים שבורים פוקדים אותי מדי לילה ומדי יום אני מנסה לרדוף אחר המטלות ולהגיע למצב בו לא יהיו לי שיעורי בית כלל (בינתיים ללא הצלחה). על אף המתח הרב, יש משהו מאוד נעים בשגרה, בסדר היום הקבוע ובתחושה שדברים מתחילים להיכנס למסלול. הימים מלאים חוויות, חברי לכיתה מקסימים וההווי שנרקם אט אט הופך את הכל למעט יותר קליל ומשעשע.

סוודר - קאלה
חצאית - טופשופֿ
נעליים - prune

Sorry for the lack of posting lately, I've been very busy with all the school stuff. I dream about crooked rulers and broken heels all night and during the day I try to finish all of my assignments, but without success. Despite the huge tension I'm in, it's very pleasant to have a routine and there is a feeling that things start to make more sense. the days are full of experiences, my classmates are lovely and it sure makes everything a bit lighter and much more fun.

Top - Cala
skirt - Topshop
shoes - Prune

The orange scarf

החורף עשה גיחה קצרה ונעלם אבל לצרכי לבוש מזג האויר מושלם. אפשר ללבוש שכבות וצעיפים, שרוולים קצרים ומגפיים שמתגעגעות לקיפוץ בשלוליות, הכל איכשהו מתאים למזג האויר הזה.
העדר הגשם משמח אותי מכמה סיבות וזאת על אף הצורך הדחוף של הכנרת במים. ראשית אני לא אדם של מטריות, שנית בכל יום אני נסחבת עם פלקטים, קלסרים, מחברות ושאר דברים שלא אוהבים מים.והסיבה השלישית היא שלכל מטבע יש הרי שני צדדים וכך בזמן שהכנרת מתייבשת, למחוסרי הדיור יש עוד כמה ימים מעט פחות קשים בהם הם לפחות יכולים לישון במקום יבש.

שמלה - וינטג'
צעיף - טופשופ
מגפיים - פביו רוסקוני

The weather is perfect for dressing up, it is cold, sunny and mostly dry. Scarves, short sleeves and boots, they all fit to the currant weather.

dress - vintage
scarf - Topshop
boots - Fabio Rusconi

Gray scale

העומס בלימודים גדל מיום ליום ועל אף הרצון העז שלי לעדכן לעתים קרובות יותר אני פשוט לא מספיקה. אני קמה השכם בבוקר, הרבה לפני השעה בה אני צריכה לצאת מהבית (וזאת מפני שלוקח לי המון זמן להתארגן בבוקר) אל עוד יום לימודים מפרך. הלימודים מאוד מאוד אינטנסיביים, לעתים אני נהנת יותר ולעתים פחות אך מה שבטוח הוא שהימים מלאים באתגרים ולא רק כאלו הקשורים בתפירה, באיור או בעיצוב אלא גם הרבה מאוד אתגרים הקשורים בתכנון זמן ובהתמודדות עם לחץ וביקורת.
מעניין לראות את האנשים הסובבים אותי ואת התמודדותם עם אותם אתגרים, התגובות של כל אחד לאותם מצבים הם כל כך שונות, מה שקל לאחד קשה מנשוא עבור אחר ומה שמשעשע מישהו גורם לזה שלידו לפרוץ בבכי. כנראה שהכל תלוי בעיני המתבונן ובנקודת המבט. הדרמות הקטנות שמתחוללות בכל יום בלימודים הן הרי כלום לעומת הדרמות של החיים האמיתיים ולכן חשוב לשמור על פרופורציות, להרים מדי פעם את העיניים מהדף הקטן בו ממוקדות עינינו ולזכור שהדברים אינם רק שחור ולבן.

The jungle researcher, The European tourist and The fashion student to be

את תיק הקש הזה קניתי בחנות עתיקות בבואנוס איירס. התיק מאוד שונה ואחר בעיני ומרתק אותי לחשוב מי האשה או הנשים אשר השתמשו בו לפניי, מתי יוצר ואיפה בעולם הוא התגלגל (כתוב בתוית "מייד אין הונג קונג" אך זו פיסת המידע היחידה). קשה לי לומר מה בדיוק הוא מזכיר לי, בדמיוני אני רואה תמונה ישנה בשחור-לבן ובה תיירת אירופאית אופנתית מחזיקה את התיק ומחייכת למצלמה או אולי חוקרת ג'ונגלים קוקטית, אשר שולפת מהתיק זכוכית מגדלת על מנת לבחון זן חדש של פרפרים שטרם התגלה.
בכל מקרה חוקרת ג'ונגלים אני כנראה כבר לא אהיה וגם תיירת אירופאית לא אהיה בזמן הקרוב שהרי בעוד ימים ספורים אתחיל את לימודי במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. אני נעה בין הקטבים, רגע אחד אני שמחה ומאושרת וברגע שאחריו אני שוכחת לחלוטין את ההתרגשות שאפפה אותי בשבועות האחרונים וחשה בעיקר לחץ גדול. אני מרגישה לא מוכנה, לא מאורגנת, לא מצויידת, עוד לא מיציתי את החופש שלי והחדר שלי במצב בלאגן מתקדם, המכונת תפירה שלי זקוקה לשימון דחוף, ואין לי מקום לכל הנעליים שלי (זה לא קשור ללימודים אבל בהחלט מטריד אותי). מכרים ויודעי דבר בתחום האופנה הזהירו אותי שזהו השבוע האחרון של חיי (לפחות כפי שחייתי אותם עד כה) ואילו אני ברגעי אופטימיות דווקא חושבת שהשבוע הוא בעצם השבוע הראשון של שארית חיי, שהרי חיכיתי זמן כה רב לרגע המיוחל הזה, מגיל צעיר ידעתי שזה מה שארצה ללמוד.
כל שנותר לי עכשיו הוא להתאזר בסבלנות, לסדר סידורים אחרונים (כולל תשלום חוב לביטוח הלאומי...) ולבחור מה ללבוש ליום הראשון ללימודים, החלטה לא פשוטה כלל...

גופיה - טופשופ
ג'ינס - G-star
תיק - חנות עתיקות בבואנוס איירס
נעליים - אלדו
עגילים - וינטג' שקניתי באינטרנט

I bought this bag in an antique store in Buenos Aires. I think this bag has a very distinct look that makes it very different. I'm really interested in the history of the bag, I wonder who was the owner of the bag, when was it manufactured and where around the world did it pass. In my imaginations I see an old black and white picture of a fashionable European tourist holding the bag and smiling to the camera or maybe a jungle researcher pulling a magnifying glass out of the bag and looking at a very rare butterfly...
Anyway, I guess I won't be a researcher nor a European tourist in the upcoming years Because next week I'll start studying fashion design at Shenkar College of Engineering and Design. I feel absolutely unready to start but there is no time for hesitations. All that left is to wait for the big day and choose an outfit...

shirt - Topshop
jeans - G-star
handbag - from an antique store in Buenos Aires
shoes - Aldo
earrings - vintage, I bought throgh the internet

I got my timetable for fashion design next year!!

מאוד מרגש! אתמול קיבלתי את מערכת השעות שלי לסמסטר הקרוב במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. כמובן שאני מאוד מתרגשת משם התואר "סטודנטית" ועוד יותר משם התואר "סטודנטית לעיצוב אופנה" אבל קבלת מערכת השעות העבירה את ההתרגשות הילוך אחד קדימה. חוץ מזה שכמות השעות אדירה, במיוחד כשלוקחים בחשבון את כל השעות הנוספות הכוללות שיעורים ועבודות לבית, לכל השיעורים כותרות מבטיחות. איור אופנה, דיגום חופשי, עיצוב גרפי, טכניקות תפירה, תדמיתנות ועוד שלל שמות אופנתיים, מה עוד בחורה יכולה לבקש?

So exciting! Yesterday I received my timetable for the following semester at the fashion design department of Shenkar College of Engineering and Design. Of course I'm very excited from the "student" title I'm gonna have and even more from the "student of fashion design" title but receiving the timetable took the excitement one step forward. Besides the tremendous amount of hours all classes have a promising headlines. Fashion illustration, draping, graphic design, sewing techniques, pattern making and other fashionable names, what else could a girl ask?!