Pyramids and Pharaohs

עוד לא יצא לי לברך אתכם בברכת חג שמח (באמת לא בסדר, פליק בטוסיק לי) והנה כבר הגיע לו החג השני ולכבודו החלטתי לכתוב פוסט המוקדש כולו לחג החירות. חירות של שבועיים ניתנה לנו, תלמידי שנקר, ככה סתם, רק בגלל שבני ישראל יצאו ממצרים, שהרי נאמר כי בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. מאחר ואני ניגשת למועד ב' בתולדות האמנות, יש לי בחג הזה מנה אחת אפיים של תולדות מצרים העתיקה. כך, זוכים גם אתם למנה כפולה ומכופלת של עלילות הפרעונים והפירמידות, כל מה שלא יספרו לכם בעת קריאת ההגדה. מבטיחה שזה יותר מעניין ממה שזה נשמע.

הפירמידות שימשו כמקום הקבורה של הפרעונים והאצילים במצרים הקדומה שם הם נקברו יחד עם כל רכושם וזאת על מנת לזכות בחיי נצח של עושר ועושר בעולם האלים. צורתה של הפירמידה מחקה את צורתה של הגבעה הראשונה ממנה על פי האמונה המצרית נברא העולם וכך לאחר מותו הפרעה מטפס לראש הגבעה ומצטרף אל האלים. מסתבר שבניית פירמידה אינה קלה כמו שהיא נראית ולמצרים נדרשו כמה וכמה נסיונות עד שהצליחו לבנות את הפירמידה המושלמת. הם התלהבו מהצלחתם ובנו לא פחות מ 80 פירמידות (על פי ויקיפדיה נבנו בין 80 ל110 פירמידות), שהמפורסמות שבהן הן אלו שבגיזה. בניגוד לדעה הרווחת הפירמידות לא נבנו על ידי עבדים אלא דווקא על ידי חקלאי מצרים שהיו מושבתים בחלק ניכר של השנה בשל הצפות שפקדו את מצרים. הפרעה היה שומר עבורם את יבולם באסמי הממלכה ובתמורה החקלאים עבדו בבניית הפירמידות. שנים רבות בנו המצרים פירמידות כמקומות קבורה, בתחילה רק עבור השליטים ואחר כך גם עבור אצילים שיכלו להרשות לעצמם (כמו אז גם היום - הכל עניין של כסף).

הפירמידות בגיזה, בהן קבורים חופו, חפרן ומיקרינוס.

פירמידה מודרנית מחוץ ללובר בפריס (מודה ומתוודה, מעולם לא ביקרתי בבירה הצרפתית)

פירמידות מהסוג הפופולרי ביותר כיום, הלוא הם הניטים, כאן בשרשרת של וויליאם אדון

בכל אופן, כל עניין הפירמידות כנראה נמאס על המצרים בשלב מסויים והחל משושלתה של חתשפסות, האשה הפרעונית הראשונה, הקבורה הועתקה למבנים שונים ומשונים, היא למשל בחרה למקם את מכלול הקבורה שלה בהרים. אולי בשל השוביניזם באותה תקופה ואולי מסיבות אחרות (איף יו נואו וואט איי מין...) חתשפסות נזכרת לרב באמנות המצרית כפרעה זכרי כמעט לחלוטין. למראה פסליה כשהיא עטורת זקן ושטוחת חזה צצה במוחי אסוציאציה מיידית אל תצוגת האופנה של גליאנו בה הדוגמניות עטו גם הן סמלי פרעונים (the eye כתב על תצוגה זו בהרחבה ממש לא מזמן...)



וכמובן שאי אפשר לדבר על שליטות במצרים מבלי להזכיר את קליאופטרה (שליטה מאוחרת בהרבה, שעליה אמנם לא למדנו בשיעורי תולדות האמנות אך ביום מן הימים ודאי אלמד עליה בעזרתה של ליז טיילור עוצרת הנשימה).


עד כאן על תרבות מצרים ותודה שלמדתם יחד איתי, אני הולכת ללמוד על תרבויות אחרות (אשורית, אכדית, מינואית וגם מיקנית).
חג שמח לכולם!