shiny stripes and heavy columns

חולצה וחגורה - וינטג', חצאית - קסטרו (ישנה), נעליים - לאפייט

השבוע החולף היה עמוס במיוחד. דילגתי לי ממשימה למשימה, מנסה לסיים הכל בטרם תסתיים לה החופשה הלא מספיק ארוכה הזו. זה עוד לא זמן לסיכומים, שהרי יש עוד שבועיים שלמים להריח את ריחו של הזמן הפנוי, אך בהחלט ניתן לומר שהיה לי חופש פורה ומלא.
החיפוש ומעבר הדירה נטלו ממני לא מעט כוחות נפשיים, אך זה היה משתלם ביותר, אני לגמרי מאוהבת בדירה שלנו! מלבד מוצלחותה של הדירה עצמה, גם המיקום שלה מוצלח ביותר (דירה מוצלחת, כבר אמרתי?) ולא פחות חשוב יש לי ולדניאל שלל לוקיישנים חדשים לצילום. הפעם הגיע תורו של מכון ברודט - שם אקזוטי לכל הדעות, בפעל זהו מכון לתרבות יהודית - לא אקזוטי ולא נעליים. התנחמנו לנו בעמודים המתכתיים האלו שהיוו רקע נהדר לחולצת הפסים המבריקה שרכשתי לאחרונה ולחצאית הזו של קסטרו שנקנתה לפני כמה שנים בויצ"ו תמורת שקלים בודדים. אני לא יודעת בדיוק ממתי היא אך הלוגו הקודם של קסטרו הוא זה המתנוסס על התווית. היא אחת החצאיות האהובות עלי, הן בשל הדוגמא העדינה בשחור ובחום והן בשל הגזרה שמטפסת אל מעל המותן ונראית רלוונטית מאז שרכשתי אותה.

True colors

פעמים רבות עברתי ליד קיר הגרפיטי הצבעוני שבתמונה ובכל פעם גרם לי הקיר לחיוך קטן, כל כך פרחוני וחי ויחד עם זאת ממוקם על קיר מתקלף בסמיכות לבניין נטוש מלא בעזובה ורפש. חשבתי על טקאשי מוראקאמי, האמן שעבודותיו גם הן צבעוניות ושמחות, אך מתחת לפני השטח הסופר-שטוחים שלהם (כפי שהוא מכנה אותם) רוחשת פעילות בעלת אופי אפל יותר.

ציור של טקאשי

לקיר הצבעוני התאמתי חצאית צבעונית, שגאוניותה נובעת מהשילוב הבלתי אפשרי הזה של כתום עז וסגול עמוק, דיסוננס אמיתי בחתיכה אחת. לסלט השמח הזה הוספתי חולצת פסים, שרשרת מימיה העליזים של אמא וליפסטיק ורוד-כתום.

חצאית - טופשופ
חולצה - זארה
שרשרת - וינטג', היתה של אמא

Sunny, not funny

החופש חושף אותי למגוון חוויות שונות ומשונות אליהן לא היה לי פנאי במהלך השנה האחרונה: ביקור בסניף הדואר המקומי, החלפת צמיגים ברכב, המתנה ארוכה בתור של חברה סלולרית, סדר מקיף בארון והרשימה עוד ארוכה. מלבד המטלות שעלי לבצע (מחיקת מטלה מרשימת המטלות היא מאורע מספק מאד!) יש לי כעת קצת זמן לבשל, לנוח וחוץ מזה אני יכולה סוף סוף להקדיש זמן ראוי לידידי היקר, הלא הוא האינטרנט.

שיטוט אגבי בנט-א-פורטר (כיף בחופש, כבר אמרתי?) פתח בפני צהר לעולם אין סופי של פריטים שחורים ושקופים. אצתי רצתי לארוני (המסודר!) לחפש לי פריט מקביל ולחרדתי התחוור לי כי אין ברשותי ולו בגד אחד הולם העונה להגדרה הזו.
אם כך שמחתי מאוד למצוא באייץ' אנד אם את הגרסה הזולה והפשוטה לאותן חולצות נחשקות, היא אמנם סינטטית ועל כן לא ממש כיף לשוטט איתה בשמש, אך היא מעולה לשהייה במזגן. גיליתי שהיא משתלבת היטב עם פריטים שחורים אחרים, בעיקר כאלה בגימור אטום או מבריק, כדוגמת חצאית עור, תיק לק או שרשרת הפרספקס שבתמונה.

חצאית וחולצה - H&M

שרשרת - מהשוק באמסטרדם
נעליים - דריס ואן נוטן
משקפי שמש - take a look

shirt and skirt - H&M

shoes - Dries Van Noten
necklace -a market in Amsterdam
Sunglasses - a local shop

Thanks to my vacation I finally have the time to do the things I couldn't accomplish during the past year: visiting the local post office, replacing the tires, waiting in the line of a cellular company, organizing my closet and many more. Apart from the tasks I have to do (Deleting a task from my to do list is a truly satisfying thing!) I have some time to cook, rest and finally spend some quality time with my dear friend - the internet.

An occasional browsing on Net- A-Porter revealed a wonderful world of sheer black items. I went to check my closet in order to find my own version to the trend, Moments after I realized that I do not have a single item that falls into the "sheer black" category. I was very happy to discover this simple sheer blouse at H&M, It is synthetic and therefore not the perfect choice for a hot sunny day But definitely good for air-condition. I think it goes pretty well with other black garments, especially opaque or glossy ones, such as a leather skirt, shine finish bag, or the Perspex chain in the picture.

blue or yellow or blue. OK blue. Or yellow

צילום - דניאל אלחנדרו רומנו

לפני מספר שנים נגנב לאמי הארנק. מלבד כסף וכרטיסי אשראי היו בארנקה גם מספר לא מבוטל של זיכויים בחנויות שונות. כל מאמציה להשיב קמצוץ מערכם של הזיכויים עלו בתוהו, החנויות סירבו להכיר בזיכוי ללא השובר עצמו. מאז יש אצלנו בבית חוק לא כתוב - זיכוי מנצלים, לא שומרים! החצאית הזו היא למעשה סיפור גלגולו של זיכוי בזארה.
לא אלאה אתכם בכל הפרטים רק אומר שמכנסיים פגומים הפכו לזיכוי (בלית ברירה כמובן) שהפך לחולצה במתנה לאמא ולאחר שנמצאה לא מתאימה הוחלפה בחצאית הזו ובחולצה מנומרת במיוחד.
וכך בצירוף חולצה בכחול תואם, תיק צהוב ושרשרת צהובה הורכב לו אאוטפיט על טהרת מכבי תל אביב (בכדורגל או בכדורסל), איקאה ללא ספורטיבים שבחבורה. כמה תמונות באותה רוח צבעונית שמקורן לצערי אינו ידוע לי.

חולצה - Bebe
חצאית - זארה
שרשרת - משוק הפשפשים
גרביונים - מאיטליה
נעליים - Myma
תיק - של אחותי

סופשבוע שמח לכולם!

A few years ago my mother's wallet was stolen. Apart from money and credit cards she had in it a fair number of store credits. All her efforts to restore some of the value of those credits had failed, the stores refused to recognize any of the the credits without the actual paper itself. Since than there is an unwritten law in our house - do not keep credits - use them right away! This skirt is the story of a reincarnation of a Credit in Zara.

I will not bore you with all the details, I'll just say that defective trousers became a credit (I truly didn't find anything) that became a shirt that was an unsuccessful present for my mother and than I replaced it I with this skirt and a wonderful leopardish shirt.
I Paired it with a match blue blouse, a yellow bag and a yellow necklace. Found some pics with the same color atmosphere, unfortunately I don't know their origin.

blouse - Bebe
skirt - Zara
tights - from Italy
necklace - from the flee market
shoes - Myma
bag - my sister's

Happy weekend!

Sea of swimsuits

ראשית אפתח בהתנצלות, וגם אתנצל על כך שאני בכלל מתנצלת (כי איזו דרך גרועה זו לפתוח פוסט). נעדרתי העדרות הרבה יותר מדי ממושכת שנבעה מעודף פרוייקטים, מטלות, הגשות ועייפות כללית וכרונית שהתלוותה לכך ועל כך התנצלותי. נקסט.

השיר נועה של הים אהוב עלי במיוחד. לא מעט פעמים אמרו לי מכרי שהם מוצאים דמיון ביני לבין נועה מהשיר ואכן גם אני לפעמים צוחקת ככה סתם ולרב תמצאו אצלי בתיק שקית עם תפוח. יחד עם זאת הבדל מהותי יש ביני לבין אותה הנועה והוא עניין הים, אני בניגוד אליה, ממש לא נעה של הים (ואני גם נעה בלי ו'). הרבה חול, הרבה יותר מדי שמש, חמסין, מים מלוחים ומעט מדי בגדים - כל אלה הם שמונעים ממני להשתייך אל הים, שהרי מרחוק, אני והמים התכולים דווקא חברים טובים.
למרות הפעמים הספורות בהן ביליתי בחוף בים בשנים האחרונות, בגדי ים יש לי בשפע. חדלתי מלגדול אי שם בכיתה ח' ולכן כל בגד ים שנקנה מאז (אחד בכל קיץ) הצטרף אל חבורת בגדי הים מהשנים הקודמות, הרגל קנייה שפסק בשנה שעברה מחוסר עניין לציבור.
בתור חובבת מושבעת של הדפסים גרפיים (רצוי בתבנית שחוזרת על עצמה) נראה לי שמה שמושך אותי יותר מכל בבגדי ים הן הדוגמאות העליזות והצבעוניות שלהם. כנראה שכמות הבד המעטה הדרושה ליצירת בגד ים מאפשרת למעצבי הטקסטיל להתפרע ולעשות כל מה שלא היה עולה בדעתם לעשות בעיצוב כל טקסטיל אחר המשמש ליצירת בגד באורך מלא.

וכך מאחר וצילומים בבגד ים ירדו מהפרק עוד לפני שהם עלו סרקתי לכבודכם בגדי ים נבחרים וגם את כובע הים האהוב עלי שעל אף שאינו נלבש מעולם שמורה לו פינה חמה בלב.

(כובע הים הלוהט בעל פרחי הגומי)

(בגד ים סטרפלס שלם שנקנה בויצ"ו)

My friends know that the beach and I don't get along. Too much sand, too much sun, heat, salty water more sun prevent me from spending my time at the beach.
Despite the few times that I've been at the beach in the last few years, somehow I have plenty of swimsuits.

As a great lover of graphic prints (preferably a repeated pattern) I think that what attracts me the most about swimsuits are their cheerful and colorful fabrics. I guess that because of the small amount of fabric required to create a swimsuit, textile designers allow themselves to go wild with the patterns and do whatever they would not do for any other textile.

Since I wouldn't like to be photographed in swimsuits I scanned some of my favorite ones and my beloved bathing cap.

Pyramids and Pharaohs

עוד לא יצא לי לברך אתכם בברכת חג שמח (באמת לא בסדר, פליק בטוסיק לי) והנה כבר הגיע לו החג השני ולכבודו החלטתי לכתוב פוסט המוקדש כולו לחג החירות. חירות של שבועיים ניתנה לנו, תלמידי שנקר, ככה סתם, רק בגלל שבני ישראל יצאו ממצרים, שהרי נאמר כי בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. מאחר ואני ניגשת למועד ב' בתולדות האמנות, יש לי בחג הזה מנה אחת אפיים של תולדות מצרים העתיקה. כך, זוכים גם אתם למנה כפולה ומכופלת של עלילות הפרעונים והפירמידות, כל מה שלא יספרו לכם בעת קריאת ההגדה. מבטיחה שזה יותר מעניין ממה שזה נשמע.

הפירמידות שימשו כמקום הקבורה של הפרעונים והאצילים במצרים הקדומה שם הם נקברו יחד עם כל רכושם וזאת על מנת לזכות בחיי נצח של עושר ועושר בעולם האלים. צורתה של הפירמידה מחקה את צורתה של הגבעה הראשונה ממנה על פי האמונה המצרית נברא העולם וכך לאחר מותו הפרעה מטפס לראש הגבעה ומצטרף אל האלים. מסתבר שבניית פירמידה אינה קלה כמו שהיא נראית ולמצרים נדרשו כמה וכמה נסיונות עד שהצליחו לבנות את הפירמידה המושלמת. הם התלהבו מהצלחתם ובנו לא פחות מ 80 פירמידות (על פי ויקיפדיה נבנו בין 80 ל110 פירמידות), שהמפורסמות שבהן הן אלו שבגיזה. בניגוד לדעה הרווחת הפירמידות לא נבנו על ידי עבדים אלא דווקא על ידי חקלאי מצרים שהיו מושבתים בחלק ניכר של השנה בשל הצפות שפקדו את מצרים. הפרעה היה שומר עבורם את יבולם באסמי הממלכה ובתמורה החקלאים עבדו בבניית הפירמידות. שנים רבות בנו המצרים פירמידות כמקומות קבורה, בתחילה רק עבור השליטים ואחר כך גם עבור אצילים שיכלו להרשות לעצמם (כמו אז גם היום - הכל עניין של כסף).

הפירמידות בגיזה, בהן קבורים חופו, חפרן ומיקרינוס.

פירמידה מודרנית מחוץ ללובר בפריס (מודה ומתוודה, מעולם לא ביקרתי בבירה הצרפתית)

פירמידות מהסוג הפופולרי ביותר כיום, הלוא הם הניטים, כאן בשרשרת של וויליאם אדון

בכל אופן, כל עניין הפירמידות כנראה נמאס על המצרים בשלב מסויים והחל משושלתה של חתשפסות, האשה הפרעונית הראשונה, הקבורה הועתקה למבנים שונים ומשונים, היא למשל בחרה למקם את מכלול הקבורה שלה בהרים. אולי בשל השוביניזם באותה תקופה ואולי מסיבות אחרות (איף יו נואו וואט איי מין...) חתשפסות נזכרת לרב באמנות המצרית כפרעה זכרי כמעט לחלוטין. למראה פסליה כשהיא עטורת זקן ושטוחת חזה צצה במוחי אסוציאציה מיידית אל תצוגת האופנה של גליאנו בה הדוגמניות עטו גם הן סמלי פרעונים (the eye כתב על תצוגה זו בהרחבה ממש לא מזמן...)



וכמובן שאי אפשר לדבר על שליטות במצרים מבלי להזכיר את קליאופטרה (שליטה מאוחרת בהרבה, שעליה אמנם לא למדנו בשיעורי תולדות האמנות אך ביום מן הימים ודאי אלמד עליה בעזרתה של ליז טיילור עוצרת הנשימה).


עד כאן על תרבות מצרים ותודה שלמדתם יחד איתי, אני הולכת ללמוד על תרבויות אחרות (אשורית, אכדית, מינואית וגם מיקנית).
חג שמח לכולם!

flower power

השבוע היה לי את אחד השבועות העמוסים ביותר מאז תחילת הלימודים. המשפט "כל יום לומדים משהו חדש" מקבל משמעות חדשה בעבורי בשבועות האחרונים, כל יום אני לומדת המון דברים חדשים וככל שנלמדים יותר דברים כך גם עולות הדרישות. משבוע לשבוע יש יותר ויותר מטלות והזמן הפנוי הולך ומצטמק, חיי החברה הולכים ונעלמים ושעות השינה פוחתות אף הן. עם זאת העניין הולך וגובר, ויש לי התחושה שככל שיעבור הזמן ונתמקצע יותר בפן הטכני של עיצוב אופנה זה יעשה יותר מעניין. כרגע הפרוייקט הראשי עליו אנו עובדים הוא צווארון, כאשר אנו צריכים למעשה לעצב צווארון בהתאם לנושא אותו בחרנו וללוח ההשראה שגיבשנו בהתאם לנקודת מבטנו על הנושא.

ג'קט - יד שנייה
חולצה - מנגו
מכנסיים - פוקס, מלפני מלאנתלאפים שנה
גרביונים - ממילאנו
נעליים - PRUNE

jacket - second hand
shirt - Mango
shorts - Fox
tights - from Milan
shoes - PRUNE

One of the most amazing fashion editorials

בשבועות האחרונים אני בתהליכי ארגון וסידור מחדש. גם בגלל התחלת הלימודים וגם בגלל שהגיעו מים עד נפש. כשזה נוגע לסדר אין גרועה ממני, בעיקר בשל תכונת האגרנות הנוראית שקיימת בי. וכך תוך כדי סידור ועלעול בערמות מגזינים (יש לי מחלת מגזינים, מכל הסוגים, הז'אנרים והמדינות) נתקלתי בשנית בהפקת האופנה היפהפיה הזו ממגזין INDIE. החלטתי לסרוק ולהעלות אותה כי יש בה איזה יופי שקשה להסביר במלים.

When it comes to organization and order, I'm the worst ever, I am one big mess. So, while going through my stuff, and my endless number of magazines (I love magazines in every color, shape or language) I found again this great fashion editorial from INDIE magazine. I decided to scan it and post it, it has the kind of beauty that one can not express in words.