Showing posts with label הפקת אופנה. Show all posts
Showing posts with label הפקת אופנה. Show all posts

Step Forward

בשבוע שעבר עלה האתר המחודש של פאשן פורווד. למי שאינו בקיא בפרטים אומר בקצרה כי המגזין האינטרנטי הוקם לפני קצת למעלה משנה על ידי שלי פלג ועפר יגר, ללא ספק הבחורות הכי תותחיות בעיר (וגם מחוצה לה), ואחרי מספר חודשים של פעילות נמרצת נקנה על ידי מאקו. צעד לא קטן לחברותיי וצעד ענק לחובבי האופנה בארץ.
במגזין הנוכחי מופיעה הפקה יפהפיה עם ליאל דניר המושלמת והפקה נוספת שצילמה רוני כנעני בה הופקדתי אני על הסטיילינג והאיור.



הדוגמנית המופלאה היא לודה דולגונין לmc2, איפור ושיער הדר קדמן. את ההפקה בשלמותה תוכלו לראות כאן.

חוץ מזה בכל יום רביעי מתפרסם המדור שלי ציידת הוינטג', להלן המדור הראשון.

דרך המשי: מסע בעקבות צעיפי הרמס


אם תמצמצו יש סיכוי לא מבוטל שתפספסו את האביב. למרבה הצער העונה הכי מרגשת מבחינה אופנתית היא גם הקצרה ביותר אצלנו. אבל מכיוון שהאביב, קצר ככל שיהיה, הוא גם זה שמעניק לנו את השקיעות היפות ביותר ואת מזג האוויר הכי נעים, הוא בהחלט ראוי לפריטים מופלאים משלו, כמו למשל צעיף משי.

בראש המשפחה המוצלחת של צעיפי המשי עומד בית האופנה הצרפתי הוותיק הרמס. העסק של משפחת הרמס החל ב-1837 כסדנה לייצור ציוד לרוכבים. רק ב-1937, מאה שנה לאחר שהוקם, הוצגו לראשונה הצעיפים המפורסמים שנארגו ממשי סיני גולמי. מאז ועד היום יצרו בהרמס למעלה מ-2,500 עיצובים שונים וכל דגם מהם זוכה לשם ייחודי משלו המופיע על גבי הצעיף. המטפחות מעוטרות בדרך כלל בציורי סוסים, שרשראות, עלים, אלמנטים מוזהבים וסמלי יוקרה אחרים. ההדפסה נעשית בטכניקה ידנית מסורתית והשוליים נתפרים בעבודת יד. בהתאם להשקעה גם המחיר ממש לא מתאים לכל כיס – 130 דולר תעלה לכם מטפחת קטנה, ואם תרצו להתעטף בצעיף משי קשמיר גדול תצטרכו להשקיע כבר 980 דולר.

גרייס קלי, אודרי הפבורן, הילארי קלינטון ושרה ג'סיקה פרקר – כולן התעטפו בשלב זה או אחר בצעיפים של הרמס. אבל עבור רובנו האפשרות הריאלית לשים את היד על צעיף של המותג היא לחפש מציאות ברשת. באיביי ניתן להשיג צעיפים מקולקציות קודמות במחיר נמוך מהמחיר המקורי אך גם זה לא עסק זול. כמו כן לא קל להעריך את מידת האותנטיות של אותם צעיפים. בין השאר תוכלו לדעת שצעיף מזויף כאשר התפירה בשוליים יוצרת גלים ועיוותים בקצוות, אם הכיתוב "הרמס" מופיע בשחור או אם שמו של הצעיף אינו מופיע. אם תחליטו לוותר על תווית המותג הנכספת, ייפתח בפניכם צוהר לעולם שלם של מטפחות יפהפיות במחירים נמוכים בהרבה.
אבל גם כאשר המילה "משי" כלולה בחיפוש רבים מן הצעיפים שיופיעו עשויים בכלל פוליאסטר, בן דודו המרושע והסינתטי של המשי. קשה להבחין ביניהם רק על פי התמונה אך לרוב הרכב הבד יפורט על ידי המוכר. כשמדובר בוינטג' אין צורך להתפשר, מחירם של צעיפי המשי לא בהכרח גבוה יותר אך המגע והמראה היוקרתי שלהם עולים בהרבה על קרוביהם הסינתטיים.

SOUNDSUIT INC.


אנה וינטור ידועה בחיבתה לפרוות ובכל זאת, הפקת אופנה כמו זו שנראתה בגליון ספטמבר היא הדבר האחרון לו ניתן לצפות מהווג האמריקאי. חליפות של יצורים מוזרים ושעירים שנוצרו על ידי האמן ניק קייב אוחזים בתיקים פרוותיים ונעליים יוקרתיות, משונה לפחות כמו שזה נשמע. על אף שהייצור הורוד מהתמונה הפותחת את ההפקה שצילם ריימונד מאייר הזכיר לי במקצת את הז'קטים השעירים מקולקציית חורף 94 של שאנל, לא מוצגים בה פריטים לבישים (התיקים הם הרי קישוט בלבד), לא טרנדים וגם לא פנים יפות, עם זאת האווירה שמתקבלת מצליחה להיות רלוונטית ועכשווית. ואכן, כשחושבים על דברים שנעשו בעת האחרונה (תצוגת חורף 2010 של שאנל, הסרט ארץ יצורי הפרא והקולקציה שנוצרה בעקבותיו ואפילו ההפקה הזו), הפקת האופנה הזו נראית פתאום קצת יותר הגיונית.

ג'יין מדגימה איך לובשים שאנל

מימין שאנל חורף 1994, משמאל גרסת 2010

ארץ יצורי הפרא, הסרט בו לא הפסקתי לבכות

למרות הגלאם המלוטש שהצליחו להעניק בווג לחליפות של ניק קייב, מומלץ בהרבה לראות (ולשמוע) אותן בוידאו וגם להקשיב לקייב מדבר על אופן עבודתו עם החליפות והרקדנים שלובשים אותן. זה הרבה יותר מעניין מהצילומים האופנתיים, אם אתם קצרים בזמן צפו בוידאו הראשון.





עוד חליפות סאונד שלא יזכו להיזכר בתודעתם של קוראי ווג. את ההפקה במלואה ניתן לראות כאן.

One of the most amazing fashion editorials





בשבועות האחרונים אני בתהליכי ארגון וסידור מחדש. גם בגלל התחלת הלימודים וגם בגלל שהגיעו מים עד נפש. כשזה נוגע לסדר אין גרועה ממני, בעיקר בשל תכונת האגרנות הנוראית שקיימת בי. וכך תוך כדי סידור ועלעול בערמות מגזינים (יש לי מחלת מגזינים, מכל הסוגים, הז'אנרים והמדינות) נתקלתי בשנית בהפקת האופנה היפהפיה הזו ממגזין INDIE. החלטתי לסרוק ולהעלות אותה כי יש בה איזה יופי שקשה להסביר במלים.

When it comes to organization and order, I'm the worst ever, I am one big mess. So, while going through my stuff, and my endless number of magazines (I love magazines in every color, shape or language) I found again this great fashion editorial from INDIE magazine. I decided to scan it and post it, it has the kind of beauty that one can not express in words.