כשגיליתי שתצוגת האופנה של קום איל פו תתקיים בחירייה, הייתי מעט סקפטית. מה יעוללו בנות קום איל פו הפעם, שאלתי את עצמי בחשש. כשהגעתי לחלל היפה של מרכז המבקרים הכולל מדשאה רחבת ידיים ואולם סגור ומצוחצח היה ברור שזה המיקום המושלם לתצוגה. החלל המאורך ומוצף האור התאים בדיוק לבגדים, רובם בעלי גוונים כהים כמצופה מהמותג. הקולקציה אשר שואבת השראה מהעולם הצבאי ועולם נשפי המסכות הונציאנים (כך על פי הקומוניקט), משדרת נועם ויחד עם זאת גם חוזק בעוד ההשראות נותרות לרב כצל מרומז. בהתאם למגמה העכשווית, נראו פריטים רבים שמשדרים נקיון אלגנטי, חפים מקישוטים ודיטיילים מיותרים באופן שמיטיב עמם ויוצר מראה מתוחכם ומלא שיק. בין הפריטים הללו ניתן היה לראות חצאיות חלקות באורך הכה נכון של מתחת לברך (אורך שאני בהחלט הולכת לאמץ לחורף הקרוב), קרדיגנים משוחררים ומכנסיים צרים ומאריכים.
הפריטים האדומים ששולבו זה עם זה הזכירו לא מעט מראות ממסלולי התצוגות בניכר (וגם הזכירו לי כמה הצבע הזה נחשק) והסטיילינג המעולה שכלל תסרוקות מנופחות וגבוהות, משקפי שמש א-לה ג'ון לנון וגרביים שמטפסים אל עבר הקרסול תרם לתחושה הזו.
וכמו על מנת לחברנו שוב לקרקע, מיד לאחר התצוגה הוזמנו לסיור באתר האשפה. חוץ מהנוף המדהים (כן כן) שניתן לראות מראש הר הזבל הגדול בישראל, ההסברים והעובדות המרתקות שהוצגו בסיור, מצדיקים הגעה מיוחדת.
וכמו על מנת לחברנו שוב לקרקע, מיד לאחר התצוגה הוזמנו לסיור באתר האשפה. חוץ מהנוף המדהים (כן כן) שניתן לראות מראש הר הזבל הגדול בישראל, ההסברים והעובדות המרתקות שהוצגו בסיור, מצדיקים הגעה מיוחדת.
